המאמר נועד למידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המותאם לנסיבות המקרה.
27 באוקטובר 2026: מה קובע הדין?
סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת קובע כי יום הבחירות הוא יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים אחרים שקבעה ועדת הבחירות המרכזית פועלים כסדרם. המשמעות אינה שכל המשק נסגר, וגם לא שכל מי שמקום עבודתו רשאי לפעול חייב בהכרח לעבוד. כדי לדעת מה חל במקרה מסוים צריך להפריד בין שלוש שאלות: האם מקום העבודה נכלל בשירותים שנקבע כי יפעלו; האם העובד נדרש לעבוד לפי הסדרי עבודתו; ומהו השכר המגיע לו אם עבד או שבת.
יום שבתון אינו יום חופשה שנתית
יום הבחירות אינו יום חופשה שהעובד מבקש לנצל, ולכן אין לנכות אותו ממכסת החופשה השנתית. לפי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות זכאי לשכר שהיה משתכר אילולא שבת. הזכאות לשכר אינה מותנית בכך שהעובד יצביע בפועל. עובד שטרם השלים את תקופת 14 הימים אינו מאבד את השבתון, אך החוק אינו מקנה לו מכוח סעיף זה שכר בעד היום.
האם המעסיק יכול לחייב לעבוד ביום הבחירות?
במקום עבודה שאינו נמנה עם השירותים הציבוריים שנקבע כי יפעלו, אין למעסיק זכות חד־צדדית לעקוף את השבתון ולחייב עובד לעבוד; עבודה יכולה להיעשות בהסכמה. בשירות שנקבע כי יפעל ביום הבחירות אפשר לקיים פעילות ולשבץ עובדים בהתאם להסדרי העבודה החלים, תוך מתן אפשרות לעובד בעל זכות בחירה לממש את זכותו להצביע. חשוב להדגיש: הכללת ענף או שירות ברשימת ועדת הבחירות מאפשרת את הפעלתו, אך אינה יוצרת כשלעצמה חובת עבודה אישית לכל עובד בענף. את החובה הקונקרטית יש לבחון לפי התפקיד, המשמרת, חוזה העבודה, ההסדר הקיבוצי והנחיות המעסיק.
אילו שירותים יפעלו ביום הבחירות?
בהודעת ועדת הבחירות המרכזית נכללים, בין היתר, שירותי תחבורה וחניונים, תחנות דלק, בתי אוכל ומלונות, שירותי תקשורת, מים וחשמל, אספקת דלק, מפעלים ותהליכי ייצור רציפים, חקלאות, שירותי בריאות במתכונת שבת וחג, כוחות הביטחון וההצלה, שירותי קבורה, כלי תקשורת, בתי קולנוע ומקומות בידור, עבודה הקשורה ישירות לבחירות ושירותים נוספים שאינם ניתנים להפסקה. לחלק מהשירותים נקבעו שעות או תנאים מיוחדים. לכן מעסיק אינו צריך להסתפק בשם הענף, אלא לבדוק את הנוסח וההיקף המדויקים בהודעה הרשמית של ועדת הבחירות.
כמה משלמים לעובד שעובד ביום הבחירות?
חוק הבחירות לכנסת אינו קובע במפורש תעריף של 200% לעבודה ביום הבחירות. עם זאת, הפרשנות והפרקטיקה המקובלות, הנשענות בין היתר על פסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה, הנחיות בשירות המדינה והעמדה שננקטה לאורך השנים, הן שעובד המועסק ביום הבחירות זכאי בדרך כלל לשכר בשיעור 200% או לשכר רגיל בצירוף יום חופשה חלופי. הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג מיטיב עשויים לקבוע הסדר אחר או עדיף. גם שאלת צירוף גמול שעות נוספות אינה נקייה ממחלוקת, ואין בעניין זה הלכה מחייבת של בית הדין הארצי לעבודה; לכן בחישוב מורכב יש לבדוק את ההסדר החל ואת שעות העבודה בפועל.
האם אפשר לחייב עובד להשתתף בזום?
פגישה בזום, מענה מקצועי מרחוק או השתתפות בישיבת צוות הם עבודה לכל דבר. העובדה שהעובד אינו מתבקש להגיע למשרד אינה הופכת את הפעילות לחופש. מקום עבודה שאינו נמנה עם השירותים הרשאים לפעול אינו יכול לעקוף את השבתון באמצעות דרישה להתחבר מרחוק. אם העובד מסכים לעבוד, יש לתעד את זמן העבודה ולשלם עבורו בהתאם להסדר החל ביום הבחירות. גם עדכון קצר אינו צריך להפוך לעבודה סמויה שאינה מדווחת ואינה משולמת.
מה הדין לגבי בני נוער עובדים?
השבתון אינו שמור רק למי שמלאו לו 18 או למי שרשאי להצביע. גם נער או נערה עובדים עשויים להיות זכאים לשבתון ולשכר, אם השלימו לפחות 14 ימי עבודה רצופים אצל המעסיק סמוך ליום הבחירות. אם הם עובדים ביום הבחירות, ממשיכות לחול במלואן המגבלות שבדיני עבודת הנוער, לרבות בנוגע לשעות העבודה, למנוחה ולהפסקות. עצם העובדה שעדיין אין להם זכות בחירה אינה הופכת את יום הבחירות ליום עבודה רגיל מבחינתם.
מה הדין לגבי עובדים זרים ותושבים שאינם אזרחים?
אין כלל גורף שלפיו כל עובד שאינו רשאי להצביע חייב לעבוד ביום הבחירות או אינו זכאי לשכר. סעיף 136א לחוק קובע חריג ממוקד לגבי עובד שאינו אזרח ישראלי המועסק בענף הסיעוד בידי יחיד, או בענפי המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות והתעשייה. עובד כזה שעובד ביום הבחירות זכאי לשכרו הרגיל, בלי התשלום הנוסף מכוח סעיף 136; ואם נעדר אף שנדרש לעבוד, לא ישולם לו שכר מכוח אותו סעיף, למעט היעדרות מזכה מן הסוגים המפורטים בחוק. לגבי עובד שאינו אזרח המועסק בענף אחר יש לבחון את הכלל הרגיל ולא להחיל עליו אוטומטית את החריג.
מתי מתחיל ומסתיים השבתון?
החוק אינו מגדיר במפורש את שעות השבתון. עמדה מקובלת מקבילה אותן לשעות פתיחת הקלפיות — בדרך כלל 07:00 עד 22:00 — אך קיימת גם פרשנות שלפיה מדובר ביממה מלאה, מחצות עד חצות. הפער חשוב לעובדי לילה, למשמרות שמתחילות בערב שלפני הבחירות או מסתיימות לאחר סגירת הקלפיות. במקום שבו אין הסכם או נוהג ברור, מומלץ להסדיר מראש ובכתב את השעות ואת אופן התשלום ולא להותיר את השאלה לאחר הכנת תלוש השכר.
מה כדאי למעסיקים לעשות לפני יום הבחירות?
מומלץ לפרסם לעובדים הנחיה ברורה: אילו יחידות פועלות, מי משובץ לעבודה, כיצד תינתן אפשרות להצביע, מהו מנגנון התשלום או יום החופשה החלופי, וכיצד מדווחים עבודה מרחוק. יש להבחין בין עובדים שנדרשים להבטיח שירות רציף לבין עובדים שאפשר לאפשר להם לשבות, ולהימנע מזימונים אגבית לישיבות או לזום שאינם מתיישבים עם השבתון. תיעוד מוקדם של ההסדר מפחית מחלוקות ומאפשר לחשב את השכר באופן עקבי.
שאלות נפוצות לקראת יום הבחירות
האם יום הבחירות יורד ממכסת החופשה?
לא. יום הבחירות הוא שבתון מכוח הדין ואינו יום חופשה שנתית שהעובד צריך לנצל.
האם חייבים להצביע כדי לקבל שכר ביום השבתון?
לא. הזכאות לשכר אינה מותנית בהצבעה בפועל, אלא בתנאים הקבועים בחוק ובהם תקופת העבודה הסמוכה ליום הבחירות.
האם עובד חדש זכאי לשכר ביום הבחירות?
הזכאות מכוח סעיף 136 מותנית בעבודה של לפחות 14 ימים רצופים אצל המעסיק סמוך ליום הבחירות.
האם תשלום של 200% כתוב בחוק?
לא. זהו ההסדר המקובל בפרקטיקה ובפסיקה האזורית, ולא שיעור שנקבע במפורש בחוק. יש לבדוק גם הסכמים ונוהגים החלים במקום העבודה.
האם כל עובד בשירות ציבורי חייב לעבוד?
לא בהכרח. הרשימה מאפשרת לשירות לפעול; חובת העבודה האישית נבחנת לפי התפקיד, השיבוץ והסדרי העבודה החלים.
השורה התחתונה
יום הבחירות הוא שבתון, אך התוצאה המעשית אינה זהה לכל עובד ולכל מקום עבודה. הזכות לשכר ביום השבתון תלויה בתקופת העבודה; האפשרות לחייב עבודה תלויה, בין היתר, בסוג השירות ובהסדר האישי או הקיבוצי; והתשלום לעובד שעבד נשען גם על פרשנות, פסיקה ונוהג. דווקא משום שהיום נתפס לעיתים כעוד יום חופש, נכון להסדיר מראש מי עובד, באילו שעות, באיזה תעריף וכיצד ניתנת האפשרות להצביע.